השאלות ששואלים אותי הכי הרבה.

זה קורה הרבה, וזה לא סוף הדרך. אפשר להתחיל עם ההורים. לא פעם, מה שמשתנה בבית פותח את הדלת. ולפעמים מתבגר מסכים לפגישה אחת "רק לראות", במיוחד כשנותנים לו מקום אמיתי בהחלטה.

לא. מה שנאמר בחדר נשאר בינינו, חוץ ממצב של סכנה לילד או למישהו אחר. במקרה כזה החוק מחייב אותי לפעול, ואני מסבירה את זה כבר בהתחלה. עם ההורים אני משתפת את כיוון העבודה ומה יכול לעזור בבית.

איך שנוח. בוחרים בהתחלה, ואפשר להחליף מתי שרוצים. יש מתבגרים שמדברים איתי בעברית, וההורים שלהם בצרפתית.

תלוי במה עובדים. אחרי פגישת ההיכרות אני מציעה תוכנית עם מטרות, ומדי פעם עוצרים לבדוק יחד איפה אנחנו. תמיד יודעים איפה עומדים.

[תשובה לאשר: פרטי בלבד, או החזר חלקי דרך קופות / ביטוחים משלימים.]

[מחיר, או "המחיר נמסר בוואטסאפ".]

[תשובה לאשר.]

לוקחים את הזמן להבין מה קורה, ממתי, מה כבר ניסיתם ומה הכי מכביד. בסוף אני אומרת איך אני רואה את המצב ומה אני מציעה. שום דבר לא מחייב להמשיך.

כי הילד חי עם שניכם, וכשההורים שותפים לתהליך, הטיפול עובד טוב יותר. כשמדובר במתבגרים מתחת לגיל 18, הפגישות עם ההורים הן חלק מהטיפול.

לא. אני עובדת סוציאלית (תואר שני בעבודה סוציאלית, האוניברסיטה העברית) ומטפלת רגשית. בישראל עובדים סוציאליים רבים עוסקים בטיפול, במיוחד במרכזים למתבגרים ולמשפחות.

לא. אפשר להגיע כי משהו לא בסדר, בלי לדעת מה בדיוק. ואם תיראה לי נחוצה הערכה רפואית או פסיכיאטרית, אגיד לכם ואכוון.

וואטסאפ אינו שירות חירום. במצב של סכנה או מחשבות על פגיעה עצמית: ער״ן 1201 (24/7), סה״ר לסיוע והקשבה ברשת, מד״א 101.