איך זה נראה ביום-יום
ביום ראשון בערב כואבת לה הבטן. כל יום ראשון בערב.
הוא כבר לא מוכן לעלות על האוטובוס. הוא לא אומר למה.
באמצע שיעור הלב מתחיל לדהור, הידיים רועדות, מרגיש שעוד רגע יתעלף. הוא יוצא מהכיתה בריצה.
ואתם, כמבוגרים, בודקים שלוש פעמים שכולם הגיעו הביתה, ונרדמים רק אחרי ההודעה האחרונה.
מתי לדאוג
סימנים שכדאי לקחת ברצינות
- החרדה מונעת דברים חשובים: ללכת לבית הספר, לצאת, לישון.
- ההימנעות מתרחבת: קודם האוטובוס, אחר כך היציאות, ואז בית הספר.
- ההתקפים חוזרים, או שהפחד מהתקף הבא תופס את כל המקום.
- תלונות גופניות חוזרות בלי הסבר רפואי (כאבי בטן, כאבי ראש).
כדאי לבדוק קודם אצל רופא שאין סיבה גופנית. ואז אפשר לעבוד.
איך אני עובדת על זה
בעיקר בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), שהוכח כיעיל לחרדה. בפועל:
- מבינים את המעגל: המחשבה שמבהילה, הגוף שמגיב, וההימנעות שמרגיעה לרגע ומחזקת את הפחד אחר כך.
- לומדים להרגיע את הגוף, עם נשימה ומיינדפולנס.
- חוזרים לאט, בקצב שלכם, אל מה שמפחיד. לא בבת אחת, אף פעם לא בכוח.
מה ההורים יכולים לעשות כבר הערב
- להגיד מה שאתם רואים בלי להקטין: "אני רואה שזה ממש מפחיד אותך." במקום "אבל אין פה שום דבר נורא".
- להיזהר מלסדר הכול כך שהוא לעולם לא יפגוש את מה שמפחיד. זה מקל היום, ומגדיל את הפחד מחר.
- בזמן התקף: להישאר רגועים, לדבר לאט, לנשום יחד. ההתקף תמיד יורד.
אפשר לכתוב לי בשבילכם או בשביל הילד.
כתבו לי בוואטסאפ(נפתח בוואטסאפ)
מרינה עונה באופן אישי, בדרך כלל תוך 24 שעות. בלי התחייבות.