OCD ומחשבות טורדניות

איך זה נראה ביום-יום

הוא שוטף ידיים עד שהן אדומות.

היא מסדרת את התיק חמש פעמים לפני שהיא יוצאת, ומאחרת כל בוקר.

תמונה אלימה עוברת לו בראש, והוא שואל את עצמו בבהלה מה זה אומר עליו.

ואתם, כמבוגרים, חוזרים לבדוק את הכיריים. שוב.

לרוב, האדם יודע שזה "מוגזם". זה לא עוצר אותו. בדיוק זה מה שהופך את ה-OCD למתיש כל כך.

מתי לדאוג

איך אני עובדת על זה

בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי, ובמיוחד בחשיפה עם מניעת תגובה: מתקרבים בהדרגה למה שמעורר את החרדה, בלי לעשות את הטקס, ומגלים שהחרדה יורדת מעצמה. זו עבודה צעד אחר צעד, שבונים יחד, ואף פעם לא בכפייה.

עובדים גם על היחס למחשבות: הן לא פקודות, והן לא אמת על מי שאנחנו.

מתקדמים במדרגות קטנות.

מה ההורים יכולים לעשות כבר הערב

• לשים לב מתי אתם משתתפים בטקס (עונים על אותה שאלה, בודקים במקומו). זה טבעי שעשיתם את זה. נלמד יחד לצאת מזה בעדינות.
• להפריד בין הילד לבין ה-OCD: "זה ה-OCD שמבקש ממך את זה", במקום "תפסיק עם זה".
• לשבח את המאמץ, לא רק את התוצאה.